← חזרה למאמרים
אם ראיתם צרעה גדולה בגוון חום-אדמדם עם רצועות צהובות עבות, כמעט בטוח שזו צרעה מזרחית (Vespa orientalis) — המין הנפוץ והדומיננטי ביותר בישראל, ולא בכדי: היא מותאמת בול לאקלים שלנו, מהחוף ועד מדבר יהודה.
הפועלות מגיעות ל-25-30 מ"מ, והמלכות אף ליותר מ-35 מ"מ — מה שהופך את הצרעה המזרחית לצרעה הגדולה ביותר שנתקלים בה בישראל בדרך כלל. הגוף חום-אדמדם עד שחור, עם רצועות צהובות עבות על הבטן וכתם צהוב בולט בין העיניים על הראש. מושבה בודדת יכולה להגיע לכמה אלפי פועלות עד סוף הקיץ ותחילת הסתיו, עם חלת קינון של כ-600-900 תאים.
הגילוי המפתיע ביותר עליה — ומאוניברסיטה ישראלית: מחקר של אוניברסיטת תל אביב (בהובלת פרופ' יעקב אישי המנוח) גילה שהפסים הצהובים בשריון הצרעה המזרחית מכילים פיגמנט בשם קסנתופטרין, שסופג אור נראה וקרינת UV — והצליחו להדגים במעבדה שהחומר יכול לתפקד כתא סולארי אורגני. הפעילות שלה בבניית הקן אף נמצאה בשיא סביב שעות הצהריים, בהתאמה לעוצמת הקרינה. המחקר פורסם בכתב העת Naturwissenschaften ומאונדקס ב-PubMed.
בשונה מקן דבורים גלוי, הצרעה המזרחית בונה בעיקר קנים תת-קרקעיים — בתוך מחילות נטושות של מכרסמים, בשוליים חפורים, ולעיתים בתוך עצים חלולים, חללים בקירות, מכולות משא נטושות ואפילו רכבים חונים לאורך זמן. הקן הנסתר הזה הוא הסיבה שרוב האנשים "לא רואים כלום" עד שהם כבר קרובים אליו מדי — בשביל, בגינה או בשדה.
מחקר שפורסם ב-Ecological Entomology השווה בין אוכלוסיות צרעה מזרחית באזור בקע הירדן — מאתר הררי-ים-תיכוני (גובה 900 מ', כ-800 מ"מ גשם בשנה) לבין אתר מדברי ליד ים המלח (400 מ' מתחת לפני הים, פחות מ-70 מ"מ גשם). הפועלות באתר המדברי היו קטנות יותר עם קצב חילוף חומרים נמוך יותר, והמלכות מאטות את חילוף החומרים שלהן בתרדמת חורף כדי לשרוד. במילים אחרות: המין הזה התאים את עצמו לשני הקצוות האקלימיים של ישראל בו-זמנית — וזו הסיבה שהוא נמצא כמעט בכל מקום בארץ.
הצרעות הבוגרות ניזונות בעיקר מצוף ופירות, אבל הזחלים מוזנים בטרף חרקים — כולל, למרבה הצער עבור מגדלי דבורים, פשיטות מתועדות על כוורות דבורים ממש. בישראל ובמדינות נוספות זה הפך לדאגה מקצועית של ענף הדבוראות. עם זאת, כלפי בני אדם הצרעה המזרחית אינה אגרסיבית באופן יזום — היא תוקפת בעיקר כשהקן שלה מופרע או מאוים ישירות.
חשוב לדעת: בגלל שהקן נמצא לרוב מתחת לאדמה או במקום מוסתר לחלוטין, ניסיון "לדרוך ליד" או לעבוד בגינה בלי לשים לב יכול להיות הטריגר לתקיפה המונית — לא רק פגיעה מקרית בצרעה בודדת. אם מבחינים בתנועת צרעות רבה שחוזרת שוב ושוב לאותה נקודה בקרקע, זה כמעט תמיד סימן לקן פעיל ממש שם.
איתור מדויק של פתח הקן התת-קרקעי הוא השלב הקריטי ביותר — לרוב מזהים אותו לפי תנועת כניסה-יציאה קבועה של צרעות מנקודה אחת בקרקע. הטיפול מתבצע ישירות בפתח ובחלל הפנימי של הקן, בשעות שבהן הפעילות נמוכה יותר וכל האוכלוסייה נמצאת בפנים, כדי לחסל את המושבה כולה כולל המלכה — לא רק את הפרטים הנראים בחוץ.
מקורות: Plotkin et al., "Solar energy harvesting in the epicuticle of the oriental hornet", Naturwissenschaften (Springer), 2010 · Cohen et al., Ecological Entomology, 2022 · Journal of Allergy and Clinical Immunology — סקר ארצי ישראלי
