← חזרה למאמרים
חרק כסוף וזריז שנעלם בין אריחי האמבטיה ברגע שמדליקים אור — כמעט תמיד זה דג הכסף (Lepisma saccharina). הוא לא נושך, לא עוקץ ולא מעביר מחלות, אבל הוא כן אוכל בהדרגה את הספרים, האלבומים והטפטים שלכם, ויכול לעשות זאת במשך שנים.
השם מגיע משילוב של קשקשים כסופים-מבריקים על הגוף, ותנועה מפותלת שמזכירה שחיית דג כשהוא רץ או בורח. הגוף בצורת "גזר" מתרחב בקדמת החרק ומצטמצם לכיוון הזנב, עם שתי מחושים ארוכים בקדמת הגוף ושלוש זיפי-זנב בסופו.
"מאובן חי" — לא רק ביטוי שיווקי: דג הכסף שייך לסדרת Zygentoma, שנחשבת ל"קבוצת האחות" של כל החרקים המכונפים (Pterygota) בעץ האבולוציוני — כלומר הקו שהוביל לדגי הכסף התפצל עוד לפני שהתפתחה יכולת טיסה אצל חרקים בכלל. במילים אחרות: לחרקים כמו דג הכסף מעולם לא היו אבות טסים, בשונה מרוב החרקים האחרים שאיבדו כנפיים במהלך האבולוציה.
דג הכסף ניזון מעמילנים וסוכרים — נייר מצופה, דבק בכריכות ספרים, דבק טפטים, סלולוזה, קמח, וגם משי וכותנה. הוא כל כך עמיד שהוא יכול לשרוד כשנה שלמה בלי מזון בכלל, על ידי פירוק רזרבות הגוף שלו. זו הסיבה שהוא מזיק בעייתי במיוחד בספריות, ארכיונים ומוזיאונים, ששומרים על תנאי לחות קבועים בדיוק כדי לשמר מסמכים — אותם תנאים שדג הכסף אוהב.
דג הכסף מעדיף לחות גבוהה וטמפרטורה נעימה (22-27 מעלות), ולכן נמצא בעיקר באמבטיות, מרתפים ועליות גג. בבתים עם בעיית לחות כרונית, נגיעות בדג הכסף היא לרוב סימן נלווה לבעיה רחבה יותר של אוורור או איטום.
הבדל חשוב מזבובים ומכרסמים: דג הכסף לא ידוע כמעביר מחלות ולא עוקץ או נושך — הוא מסווג כמזיק "רכושי" טהור (פוגע במסמכים, ספרים וטקסטיל) ולא כמזיק בריאותי. זה לא הופך אותו לפחות מטריד כשיש נגיעות בספרייה ביתית או אוסף יקר ערך, אבל כן משנה את סדר העדיפויות בטיפול.
הבסיס לכל טיפול הוא הפחתת לחות — מייבשי אוויר, תיקון נזילות ושיפור אוורור — לצד איטום סדקים וכניסות. במקרים של נגיעות משמעותית, במיוחד בחללי אחסון וספריות, מוסיפים טיפול ממוקד באבקה או בתכשיר שיורי בחללים ובנקודות מסתור, ולא ריסוס גורף בכל הבית.
מקורות: University of Florida IFAS Extension — Silverfish · Encyclopaedia Britannica — Apterygote
