כלב או חתול שמתגרד ללא הפסקה הם לרוב הסימן הראשון — אבל הבעיה האמיתית עם פרעושים היא שרוב האוכלוסייה בכלל לא נמצאת על החיה. טיפול על הכלב או החתול בלבד, בלי לטפל בבית, כמעט תמיד נכשל.
פרעושים הם חרקים זעירים בגודל 1-5 מ"מ, כהים, נטולי כנפיים אך בעלי רגליים אחוריות חזקות שמאפשרות להם קפיצות מרשימות ביחס לגודלם. קל להבחין בהם זזים בפרווה של הכלב או החתול. הסימנים המרכזיים: גירוד וליקוק בלתי פוסקים, פצעים קטנים ואובדן פרווה במקומות מסוימים, ולעיתים "לכלוך פרעושים" — גרגירים כהים קטנים שנראים כמו פלפל שחור על עור החיה או בשמיכה שלה.
מחזור החיים של הפרעוש כולל ארבעה שלבים: ביצה, זחל, גולם ובוגר. הבוגרים (אלה שרואים על החיה) הם בפועל רק חלק קטן מהאוכלוסייה הכוללת. הנקבות מטילות ביצים על החיה עצמה, אבל הביצים אינן דביקות ונופלות ומתפזרות בסביבה — על השטיח, על הספה, במיטת החיה ובחצר. משם בוקעים זחלים שממשיכים להתפתח בתוך הבית, הרחק מהחיה.
ביצים
זחלים
גלמים
בוגרים (מה שרואים בפועל)
למה זה חשוב: כשמטפלים רק בחיה עצמה (שמפו, טיפות, קולר), נפטרים בעיקר מה-5% הבוגרים הנראים לעין — בעוד ש-95% מהאוכלוסייה ממשיכה להתפתח בבית ולהמשיך לספק דור חדש של פרעושים בוגרים. זו הסיבה שהבעיה "חוזרת" תוך זמן קצר גם אחרי טיפול וטרינרי תקין.
טיפול אפקטיבי דורש שני מסלולים במקביל: טיפול וטרינרי על החיה עצמה (בהתאם להמלצת הווטרינר), וטיפול סביבתי בבית — שטיחים, ספות, מיטת החיה, סדקים ברצפה, ובמקרים של חצר גם השטח החיצוני שבו החיה מבלה. אנחנו ממליצים על תוכנית טיפול תקופתית ולא טיפול חד-פעמי, בדיוק כמו שמומלץ מקצועית: מעקב ומניעה שוטפת מונעים חזרה של גירודים, עקיצות ואפילו סיכון לתולעים אצל החיה שיכולות לעבור דרך פרעושים נגועים.
חשוב לדעת: פרעושים יכולים לעקוץ גם בני אדם, בעיקר סביב הקרסוליים והשוקיים — אם יש עקיצות בדפוס כזה בבית שיש בו כלב או חתול, פרעושים הם חשוד סביר. השוואת דפוסי עקיצה מלאה כאן.