חברות הדברה שונות בוחרות שיטת עבודה שונה: יש שמסתפקות בריסוס בלבד, ויש שמתמקדות רק בקיטור. אצלנו זה לא "או-או" — וזה לא במקרה. לכל שיטה יש בדיוק את מה שחסר לשיטה השנייה, וכשמשתמשים בשתיהן יחד, מקבלים את הסיבה האמיתית לכך שברוב המקרים מספיק טיפול אחד.
קיטור מקצועי בטמפרטורה של כ-180 מעלות הורג פשפשים וביצים כאחד במגע ישיר, ללא תלות בשום חומר כימי. זה קריטי כי ביצי פשפש המיטה עמידות בהרבה לחום מאשר הבוגרים — מחקרים אנטומולוגיים מצביעים על כך שנדרשת טמפרטורת מגע ממושכת של מעל כ-48-49 מעלות צלזיוס כדי לחסל אותן בוודאות, בעוד שבוגרים וזחלים נהרגים בטמפרטורות נמוכות משמעותית. קיטור שמגיע ישירות למקור בטמפרטורה גבוהה בהרבה מהסף הזה פותר את הבעיה הזו לגמרי — ובלי שום חשש מעמידות, כי חום פשוט לא "מתחכם" נגדו אף פשפש.
הבעיה עם קיטור לבדו: הוא מוגבל פיזית למה שהזרבובית יכולה לגעת בו ישירות. הוא לא חודר לתוך שקעי חשמל, לא מגיע לעומק סדקים בקיר או ברצפה, ולא נשאר פעיל אחרי שעוזבים. כאן נכנס החומר הבינלאומי הייעודי שאנחנו מיישמים בשלב האחרון: הוא נשאר פעיל גם אחרי שאנחנו עוזבים את הבית, כך שגם ביצים שהתחבאו במקום שהקיטור לא הגיע אליו, ובקעו רק בימים שאחרי הטיפול, נתקלות בחומר ולא שורדות. זו בדיוק הסיבה שברוב המקרים לא נדרש ביקור נוסף — השארית הכימית ממשיכה לעבוד במקומנו.
הערת בטיחות: קיטור בסמוך לשקעי חשמל ולמכשירים אלקטרוניים דורש זהירות מקצועית — זו אחת הסיבות שבגללן קיטור לבדו לא מספיק ליד כל נקודה בבית, וגם סיבה נוספת לשלב הכימי הממוקד באזורים כאלה. קראו עוד על חשיבות הבטיחות בהדברה מקצועית ←
זה בדיוק מה שקורה ב4 שלבי הטיפול שלנו: פירוק ובדיקה, שאיבת ביצים, קיטור ב-180 מעלות, ולבסוף הדברה בחומר בינלאומי ייעודי. כל שלב סוגר פינה שהשלב הקודם לא כיסה לגמרי — וזו הסיבה שברוב המקרים, כל התהליך הזה בטיפול אחד מספיק כדי לסיים את הנגיעות לגמרי.