← חזרה למאמרים
הרבה אנשים מנסים קודם לטפל בפשפשי מיטה לבד, וזה מובן: זה חוסך כסף ומיידי. התשובה הכנה היא שחלק מהפעולות באמת עוזרות, אבל לבדן הן כמעט אף פעם לא מספיקות. במדריך הזה מה כדאי לעשות, מה לא יעבוד או מסוכן, ובאילו מקרים לא כדאי לחכות.
למה זה קשה לבד: פשפשי מיטה מסתתרים בסדקים, בתפרים ובשקעי חשמל. הביצים קטנות מאוד, ובאוכלוסיות רבות נמצאה עמידות לחומרים הנפוצים. ה-CDC ממליץ לפנות לחברת הדברה מקצועית ולא לנסות לטפל לבד.
מי שמרסס בעצמו רואה ירידה בפשפשים בימים הראשונים, ואז הם חוזרים. הסיבה: הביצים שלא נפגעו בוקעות, והפשפשים שהסתתרו בסדק יוצאים. כך נוצר מעגל של ריסוס חוזר, והאוכלוסייה בינתיים גדלה. את ההסבר הביולוגי אפשר לקרוא במחזור החיים של פשפש המיטה.
עד שהמדביר מגיע, אפשר לצמצם נזק: לא להזיז רהיטים בין חדרים, להכניס בגדים ומצעים לשקיות סגורות, ולשאוב. הרשימה המלאה נמצאת במדריך מה עושים לפני ואחרי טיפול.
הטיפול שלנו שילוב של ארבעה שלבים: פירוק ובדיקה, שאיבה, קיטור בחום של 180 מעלות, וחומר בינלאומי ייעודי שנשאר פעיל אחרי הביקור. כך הוא מגיע גם לביצים וגם למה שמסתתר. ברוב המקרים טיפול אחד מספיק, ויש אחריות בכתב ל-3 חודשים. לפירוט השיטה, וכמה זה עולה.
בנגיעות קטנה ומוקדמת בחדר אחד, שילוב של מייבש חם, שאיבה ובדיקות עשוי להקטין אותה, אבל לעיתים קרובות היא חוזרת כי הפשפשים מסתתרים בסדקים. ה-CDC ממליץ לפנות לחברת הדברה מקצועית.
לא תמיד. מה שהורג הוא החום, ולכן מומלץ להעביר את הבגדים והמצעים למייבש בחום גבוה לכ-30 דקות לפחות. כביסה לא פותרת את המזרן, המיטה והריהוט.
לא. ה-EPA מזהיר מפני הסתמכות על פצצות עשן: הערפל לא מגיע לסדקים שבהם הפשפשים מסתתרים, ושימוש לא נכון מסוכן לבריאות ולבטיחות.
באוכלוסיות רבות של פשפשי מיטה נמצאה עמידות לקבוצת החומרים הנפוצה (פירתרואידים), וגם כשהתרסיס פועל הוא לא מגיע לכל הסדקים. בסקירה מדעית משנת 2012 תועדה העמידות הזו.
מקורות: CDC — About Bed Bugs · EPA — Bed Bugs · Purdue Extension — Bed Bug Basics · Doggett et al. 2012, Clinical Microbiology Reviews · Wang et al. 2016, Journal of Medical Entomology. המדריך הוא מידע כללי ואינו ייעוץ מקצועי למקרה ספציפי.
