← חזרה למאמרים
שאלה שכמעט כל לקוח שואל: האם פשפשי מיטה מעבירים מחלות? התשובה הקצרה של ה-CDC היא שלא ידוע על כך. התשובה המלאה מעניינת יותר: נמצאו בפשפשים עשרות גורמי מחלה, ומחקרי מעבדה בדקו אם הם מסוגלים להעביר אותם. במאמר הזה אנחנו מפרידים בין מה שהוכח, מה שנמצא במעבדה ומה שעדיין לא ידוע.
ה-CDC כותב ש"לא ידוע שפשפשי מיטה מעבירים מחלות לבני אדם". העקיצות עצמן יכולות לגרד, להתנפח ולהיות מלוות בתגובה אלרגית, אבל לא ידועה העברה של חיידק או נגיף שגורמת למחלה.
סקירה שיטתית משנת 2016 (Lai ועמיתיו, Archives of Dermatological Research) מצאה שדווחו בפשפשי מיטה לפחות 45 גורמי מחלה, כולל חיידקים כמו סטפילוקוק עמיד למתיצילין, ונגיפים כמו הפטיטיס B והפטיטיס C. הסקירה מציינת שמחקרים דיווחו שפשפשי מיטה אינם מסוגלים להעביר נגיפים כמו HIV והפטיטיס B.
מציאת חיידק בתוך חרק איננה מספיקה. כדי לטעון להעברה צריך להראות שהחרק מדביק אדם. בדיקות מעבדה הראו שפשפשי מיטה עשויים להיות נשאים מוכשרים, בתנאי מעבדה, של Bartonella quintana (גורם לקדחת החפיר) ושל Trypanosoma cruzi (גורם למחלת צ׳אגס). אבל בספרות שנסקרה לא הוכחה העברה כזו לבני אדם.
ההבדל חשוב: "נמצא בחרק" אינו "מועבר על ידי החרק". עד שלא הוכחה העברה בפועל, הניסוח הנכון הוא "לא הוכח", ולא "בטוח לחלוטין".
בתקציר הסקירה של 2016 כתוב: "עד היום לא פורסם מחקר שהוכיח קשר סיבתי בין פשפשי מיטה להעברת מחלה זיהומית בבני אדם". הסקירה כוללת חיפוש בספרות המדעית בין 1990 ל-2016, שהחזיר 2,011 מאמרים, וממנו נבחרו מחקרים קליניים ומעבדתיים. החוקרים גם מציינים שדיווחי בריאות הציבור לא הצליחו לקשר התפרצויות מחלה מרכזיות לפשפשי מיטה.
מחקרי מעבדה מראים יכולת תיאורטית, אבל אינם מוכיחים שהדבר קורה בבתים. לכן הסקירה מציעה לבדוק, בין היתר, נגיפים שעוברים דרך פרוקי רגליים, שלא נבדקו עד כה.
העובדה שאין הוכחה להעברת מחלות איננה אומרת שפשפשים אינם בעיה בריאותית. הסקירה מזכירה שה-EPA מגדיר פשפשי מיטה כ"מזיק בעל חשיבות בריאותית משמעותית", ושלפי סקר 68% ממדבירי ארה״ב מדווחים שפשפש המיטה הוא המזיק הקשה ביותר לטיפול.
מחקר של מקרים ובקרה בבתי חולים באזור קליבלנד, אוהיו, השווה 332 מטופלי מיון עם פשפשי מיטה ל-4,952 מטופלי ביקורת בין 2011 ל-2017 (Sheele ועמיתיו, 2021). נמצא שלמטופלים עם פשפשים הייתה סבירות גבוהה יותר לדלקת ריאות, לצלוליטיס (דלקת בעור) ולתרבית דם חיובית. החוקרים כתבו במפורש שהמחקר אינו מוכיח סיבה ותוצאה: ייתכן שהפשפשים תורמים לזיהומים בדרכים עקיפות, וייתכן שהקשר נובע מגורמים חברתיים וסביבתיים שמשותפים לשני המצבים. נדרש מחקר נוסף.
אין סיבה להיבהל מעצם העקיצה, וגם אין סיבה לזלזל. טיפול מהיר מקטין את החשיפה לעקיצות ולגרד. אם יש סימני זיהום בעור או תגובה אלרגית, פונים לרופא. איך מזהים עקיצה ומה עושים בה: עקיצות פשפש המיטה.
לפי הסקירה השיטתית משנת 2016, מחקרים דיווחו שפשפשי מיטה אינם מעבירים נגיפים כמו HIV והפטיטיס B.
מציאת חיידק או נגיף בחרק אינה אומרת שהחרק מעביר אותו לאדם. לשם כך צריך להוכיח העברה בפועל, וזה לא הוכח.
גרד ופריחה, זיהום בעור מגרד, תגובות אלרגיות, ופגיעה בשינה ובשלווה הנפשית.
מקורות: CDC — About Bed Bugs · Lai et al. 2016, Archives of Dermatological Research — Bed bugs and possible transmission of human pathogens: a systematic review · Sheele et al. 2021, Heliyon — Investigating the association of bed bugs with infectious diseases · Doggett et al. 2012, Clinical Microbiology Reviews. המדריך הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי.
